החלטה בתיק בש"פ 5936/12

1.        לפניי בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 16.8.2012 או עד למתן פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז, בת"פ 32639-08-11, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

עובדות כתב האישום שהוגש נגד המשיב

2.        בכתב אישום שהוגש נגד חמישה נאשמים, שבו המשיב הוא הנאשם 5, יוחסו לו ולנאשם 4, יקיר שריקי, העבירות הבאות:

           א.     החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א)+7(ב) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים).

           ב.     תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

           ג.      הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

3.        כתב האישום מתאר עיסקת סמים שנרקמה בין הנאשמים 1 ו-2 לבין הנאשם 4, שבמסגרתה מסר הנאשם 3 לנאשם 4 ולמשיב, סם מסוג קוקאין במשקל 83.66 גרם נטו. הסם המסוכן נמסר לנאשם 4 ולמשיב ביום 4.8.2011, מחוץ לצרכניה שבמושב אמונים.

           לאחר שהושלמה מסירת הסם לידי הנאשם 4 והמשיב, החלו השניים בנסיעה לכיוון אילת, שם הם מתגוררים. המשטרה, אשר קיבלה מידע אודות עיסקת הסמים, הציבה מחסום בצומת פלוגות, על-מנת לעצור את הנאשם 4 ואת המשיב. בהגיע רכבם של השניים לצומת פלוגות, נעצר הרכב בפקק תנועה והשוטרים הגיעו למקום עצירת הרכב, כשעל ראשם כובעי זיהוי משטרתיים, וקראו לנאשם 4 ולמשיב "עצור משטרה".

           הנאשם 4, אשר נהג ברכב, ניסה למלט את רכבו מהמקום, כשהוא פוגע, תוך כדי נסיעה, בכלי רכב שעמדו בקרבת מקום וכן בשוטרים אשר עמדו בסמוך לרכב. במקביל, הסתיר המשיב את שקית הסם בתחתוניו, על-מנת להכשיל את השוטרים.

           התקדמותו של הרכב, בו נסעו הנאשם 4 והמשיב, נבלמה, לאחר שהוא נחסם על-ידי משאית, שהיתה בנתיב נסיון הבריחה של השניים. כאשר פתחו השוטרים את דלתות הרכב, התנגדו הנאשם 4 והמשיב למעצרם, וניסו להכות את השוטרים.

הליכים קודמים

4.        בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המאשימה לעצור את כל הנאשמים עד לתום ההליכים במשפטם.

           בבקשה נטען כי ברשות המאשימה ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת לנאשמים, ובכלל זה שיחות טלפון מוקלטות בין הנאשמים 1 ו-4, ושיחות טלפון בין יתר הנאשמים.

           עצם תפיסת הסם ברשותם של הנאשם 4 והמשיב, כאשר הסם הוסתר בתחתוניו של המשיב, מהווה ראיה חשובה לחובתם, כאשר שתיקתם של הנאשמים מחזקת את הראיות נגדם.

           עוד נטען, כי בעניינם של כל הנאשמים קמה עילת מעצר, בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים. בהקשר למשיב נטען, כי עומד ותלוי נגדו כתב אישום בבית משפט השלום באילת בגין הכנת עבירה בחומרים מסוכנים, לפי סעיף 487 לחוק העונשין.

5.        ההחלטה בבקשת המעצר, ככל שהיא נוגעת לנאשם 4 ולמשיב, נדחתה, פעם אחר פעם, לבקשתו של בא כוחם, עו"ד אמיר אוחנה "לאור הידברות בין הצדדים".

           ביום 18.2.2012, נעצרו הנאשם 4 והמשיב עד לתום ההליכים במשפטם, וזאת בהסכמת בא כוחם, עו"ד אוחנה. לאחר מעצרם של השניים, התקיימו ישיבות גישור, במטרה להביא את הצדדים להסכמה, ובמקביל הוגשו בקשות דחייה נוספות לבית המשפט.

6.        מאחר ששמיעת הראיות בתיק לא החלה עד לתחילת חודש מאי 2012, הוגשה מטעם המאשימה בקשה ראשונה להארכת מעצרם של הנאשם 4 והמשיב בתשעים ימים, החל מיום 18.5.2012.

           ביום 14.5.2012 החליטה השופטת מ' נאור(כתוארה אז) להאריך את מעצרם של השניים בתשעים ימים נוספים, וזאת בהסכמת באי כוחם (בש"פ 3691/12 מדינת ישראל נ' שריקי [לא פורסם, 14.5.2012]).